לא כמו כולם

נדירים המעצבים שנולדים עם היכולת לשלב דוגמאות, צבעים ומרקמים כל כך שונים וליצור יצירה הרמונית וייחודית כל כך.

כאלו הן המעצבות דירתי- לי. כתב היד שלהן מזוהה איתן כל כך.

כשרואים בית שהן עיצבו- אין מקום לספק- זה עיצוב של דירתי- לי!

המקום: שכונת ל', דירת חמישה חדרים עבור משפחה של חמש נפשות וכלב.

פרוייקט הלבשת הבית בלבד.

דירת קבלן ליד תחנת רידינג - מהחלונות נשקף המון ים ותחנות כח :)

מה החזון העיצובי שלך ובאיזו צורה הגשמת אותו?

לא. כמו. כולם. כל אחד ואחד שונים זה מזו, אז אין שום סיבה שהבתים שלנו יהיו כל כך דומים. כל בית מביא את האופי של הלקוחות שלנו כך שלא יהיה ניתן לטעות באשר למיהם בעליו/דריו. הבית של הפוסטרים לובש את הדנא שלהם בשילובי צבעים לא שגרתיים, פרטי אמנות יחודיים שמצביעים על העומק שלהם ותחביבהם הרבים פרוסים על פני פינות חמד בבית.

על מה לא היית מוכנה בשום פנים להתפשר ועל מה נאלצת לוותר?

על הטפט הספציפי הזה. נדיר שאנחנו מחליטות עבור הלקוחות שלנו, אבל כאן היה חזון כל כך חזק שתאם לכל הפרמטרים לבחירת טפט שהציבה הלקוחה - שפשוט התאבדנו על הבחירה הזו, והיא קיבלה אותה בהכנעה והיום יש סיכוי שהם כבר הסדירו את המעמד הזוגי שלהם (הלקוחה והטפט) באופן רשמי מרוב שהאהבה פורחת. זה זה!

על מה ויתרנו? על שיפוץ של המטבח ועל פרקט בכל הבית במקום הריצוף המבריק והאפוקסי הלבן המבריק של המטבח, משיקולים תקציביים.

באיזה סגנון בחרת לעצב?

אף פעם לא תתפסו אותי משתמשת בשם של סגנון. אין סגנון, אין כללים. בסגנון יפה, תופס? :)

אם זה יפה, וגם זה יפה - זה כנראה מתאים! אל תחפשו כללי עיצוב בגוגל, חפשו אותם בלב שלכם.

דקובריק היה הדובדבן בקצפת. לפני המשרביה עמדה שם חציצה כעורה מזכוכית חלבית, שניסינו להתחרות בה עם הטפט שאכן נתן פייט מעולה. מההתחלה חלמנו לשלב את דקובריק אבל מטעמים כלכליים ירדנו מזה מהר מאוד. שבועיים לפני יום ההתקנות האחרון הלקוחה השמיעה הרהורי כפירה, תוך דקות בודדות הרמנו טלפון לדקובריק ווידאנו שיצליחו במשימה בלתי אפשרית של לתקתק הזמנה בתקופת החגים ליום התקנות שלנו ואכן הצליחו. ההרכבה לקחה בתנועות איטיות עשר דקות, כאילו המשרביה נולדה לבית הזה וחיכתה בסבלנות כל החיים לרגע הזה. פסגת האושר של הפרויקט.